קונקנציוניזם או תורת קונקנום היא תאוריה במדעי הקוגניציה הקובעת שניתן להסביר את כל הפעילויות המנטליות האנושיות באמצעות הקונקטום.
הגוף שלנו מורכב מתאי. ישנם כ-37.2 טריליון תאים בגופנו. ביניהם, כ-86 מיליארד תאים מרכיבים את המוח, ותאי המוח הללו נקראים נוירונים. נוירון אחד מחולק ברובו לשלושה חלקים: דנדריט, גוף התא והאקסון. דנדריט הוא החלק שמקבל אותות חשמליים מנוירונים אחרים, גוף התא הוא החלק שהוא ממש מרכז התא, והאקסון הוא החלק שמעביר את האותות החשמליים המתקבלים מהדנדריט לנוירונים אחרים. בנקודה שבה שני נוירונים נפגשים זה עם זה, יש משהו שנקרא סינפסה. לדוגמה, כאשר האקסון של נוירון A והדנדריט של נוירון B נפגשים, יש ביניהם פער שנקרא סינפסה. האות החשמלי הופך למוליך עצבי בקצה האקסון של A, מתפשט לצד השני לאורך מרווח הסינפסה, מגיע לדנדריט של B ומומר שוב לאות חשמלי. עם זאת, נוירון אחד מחובר לאינספור נוירונים. הדנדריט של נוירון בשם A מחובר למיליוני או עשרות מיליוני אקסונים, והאקסון של A מחובר למספר גדול בהתאם של דנדריטים. כדי שנוירון יורה, יש לחרוג מסף מתח מסוים, וכאשר סכום האותות החשמליים שהנוירון מקבל ממספר נוירונים אחרים עובר את הסף הזה, הנוירון יורה. אם המתח אפילו מעט קצר, הנוירון הזה לא יכול להעביר שום אותות חשמליים לנוירונים הבאים.
קונקציוניזם או תורת הקוגניטום היא תאוריה במדעי הקוגניציה הקובעת שניתן להסביר את כל הפעילויות המנטליות של האדם (מחשבות, רגשות וכו') באמצעות הקונקטום. אז מה זה קונקטום? בטח שמעתם את המילה גנום מתישהו. גנום היא מילה המתייחסת למכלול הגנים של אורגניזם. הגנום קובע את המראה של הפרט, פעילויות מטבוליות המתרחשות בגוף ודברים רבים אחרים. לדוגמה, על ידי ניתוח הגנום של אדם, אתה יכול לגלות את הסבירות שאותו אדם יחלה במחלת אלצהיימר. אם הגנום מתייחס למכלול הגנים, קונקטום מתייחס לקשר, כלומר למכלול הקשרים. כאן, חיבור מתייחס לקשר בין נוירונים. בעתיד הרחוק, הטכנולוגיה תתפתח במידה מספקת כדי להגיע לשלב שבו ניתן יהיה לחשוף בפירוט כיצד 86 מיליארד הנוירונים במוח האנושי מחוברים זה לזה. לפי התיאוריה הקונקציוניסטית, בשלב זה נוכל לקרוא את מחשבותיו של אדם מהקונקנום שלו.
השיטות לחקר הקונקטום עם הטכנולוגיה הנוכחית מוגבלות מאוד. במילים פשוטות, ראשית, חלק מהמוח מוסר וחותך לשכבות דקות מאוד באמצעות מכונה. לאחר מכן, השכבות הרבות מנותחות אחת אחת תחת מיקרוסקופ, והתמונות מוזנות למחשב. לאחר מכן, המחשב מנתח ומסנתז את התמונות הדו-ממדיות הרבות ליצירת תמונה תלת-ממדית. לכן, כאשר לומדים את הקונקטום, כרגע ניתן להשתמש רק במוחות מתים. טכנולוגיות סריקה לא פולשניות כגון fMRI אינן מתוחכמות מספיק כדי להבחין בין נוירונים בודדים, ויכולות לומר לנו רק באופן גס איזה חלק במוח מגיב כאשר מופעל גירוי.
אז מה הטעם בניתוח מוח מת? כדי להבין זאת, אתה צריך לדעת על שני ההיבטים של המוח והנפש. ההצצה הראשונה של המוח והנפש היא משהו שאנחנו יכולים לראות בחיי היומיום שלנו. כל יום, אנחנו חושבים לעומק על הדאגות שלנו ואז חושבים על הצורך לשטוף כלים. כמו כן, אנו יכולים להיות מאושרים תוך כדי התפעלות מנוף יפה או צפייה בתוכנית בידור בטלוויזיה, או שאנו יכולים לכעוס ואז להיות מאושרים במהירות. בכל פעם, הנתיב והתבנית של האותות החשמליים הזורמים דרך נוירונים במוח שלנו משתנים ללא הרף. אפשר לומר שזה כמו נהר זורם. עם זאת, כדי שנהר יזרום, חייב להיות אפיק נהר. אפיק הנהר הזה הוא הקונקטום. בהשוואה למהירות זרימת הנהר, מראה אפיק הנהר קבוע למדי. כמו כן, הקונקטום קבוע בהשוואה לאותות חשמליים הזורמים בצורה כזו או אחרת ברגע. למרות שהרגשות שלנו הפכפכים, לכל אחד יש את האישיות הבסיסית שלו. הסיבה לכך היא שהחיבור של כל אדם מכיל מאפיינים כאלה. בנוסף, ניתן לראות מאפיינים שאינם משתנים בקלות עם הזמן (למשל, זיכרונות מילדות) כולם נמצאים בקונקטום, שהוא כמו אפיק נהר. עם זאת, הקונקטום לא נשאר אותו הדבר לנצח. כשם שאפיק הנהר נשחק ומשנה את מראהו עם זרימת הנהר, גם החיבור שלנו משתנה. בזמן שאנחנו לומדים עבור המגמות שלנו, צופים בתוכניות בידור או כועסים, האותות החשמליים הזורמים דרך הנוירונים שלנו משנים בהדרגה את מראה הקונקטום שלנו. במילים אחרות, זרימת האותות החשמליים והקוננטום מקיימים אינטראקציה. זה המקום שבו הקונקטום מובחן במידה רבה מהגנום. הגנום לעולם לא משתנה מרגע הפריית הזרע והביצית ועד סוף חייו של אדם. עם זאת, הקונקטום אינו דטרמיניסטי כמו הגנום מכיוון שהוא יכול להשתנות בהתאם לניסיון. קונקטום הוא מושג המקיף גם את הטבע וגם את הטיפוח, ולכן הוא עדיף על הגנום בהסבר של בני אדם. הודות לכך, נולדה השערת הליבה של חיבוריות, "אתה החיבור שלך".